A different take on Israel and Other Important Issues

Archive for September, 2014

סוד המשיח = משפחה

ב”ה

סוד המשיח = משפחה

דוד = 14 = 1013 = אשר בשרי = שאר בשרי
בן דוד = 716 = וקים

= בן שאר בשרי = שבת שאר בשרי = יבשר אשר שבת
= 1715 = 716 = יבשר אשר בן = בשרי אשר בת מכל דור

משפחה = 433 = סוד המשיח

יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ – תהלים צו:י”א

ביאת המשיח היא השכנת אשר ושלום במשפחה. זהו כל סוד המשיח.

תקון = 1206 = 207 = רז = אור = אדבר

מ = 40 = לי = גואל = היהודי = אבותיכם
= 1039 = 40 = כתר אבותי = תקון שרש לב
= לברוא נשמתי

ש = 300 = כפר = יצר = מסר = בצבור = מכל דור

פ = 80 = ועד = עוד = לומד = יסוד = לכל

ח = 8 = תקון שרש = 2006 = תקון נשמתי

ה = 5 = אד = גב = עלץ כל בית ישראל
= 1004 = 5 = קרן כל בית ישראל
= כל קרן אמך בתי = כל קרן בתך אמי
= 2003 = 5 =אמי אמך בתי = אמי בית ישראל

תקון שרש משפחה = 2439 = 441 = אמת

משפחתי = 838 = חלף = לרחם = לאברהם = לברא אדם
= תקן לב אדם = 1837 = 838 = סכת משיח = סכת השמחה
= לבו נשמתי = שרש נשמתי = לבו אדם הפנימי
= שרש לבו

תקון שרש משפחתי = 2844 = 846 = מרום = מציון
= אמה נשמתי = שרש תהלים = 1845 = 846

ספר החיים = 973 = שם חכמה = כל כ”ז אותיות חכמה
= עולם צדק חכמה = חסד האותיות חכמה
= קהל משפחתי = משפחתי הצהלה

התקון = 1211 = 212 = האור = רזי = עם ישראל
= אמך לפניך = דבורה

תקון סופי = 1362 = 363 = המשיח = פרוש נכון

לעשות את המצות

ב”ה

לעשות את המצות

בעברית נכונה המילה מצוות מאויתת מצות. כאשר אנו עושים גמטריות, עלינו להקפיד על איות נכון. הוספת אמות הקריאה ללא טעם תשבש את הגימטריות ותסתיר את האמת הטמונה בשפת הקודש.

לעשות = 806 = ציון = משכליות

את = 401 = קרן הנשמה = 1400 = 401
= ישעיהו = קרן כל ספרי

לעשות את = 1207 = 208 = דקדק = לעד לעד
= את ציון = ראשון = עולם אשר

המצות = 541 = ישראל = אמך

מצוה = 141 = הקול = קולה = מולדי אמי

לעשות את המצות = 1748 = 749 = טמן
= ציון את ישראל = ישראל את ציון

ף = 800 = רם = עצמם = נשמתי = שרש = פנינים = פנימיים = פעמים
= המטמון = לעשות את המצות אמי = 1799 = 800

תורה = 611 = אים = אם שאר בשרו = 1610 = 611
= את עצמי = מוליד את עמי
= מוליד את אליהו הנביא = נולד את עמי
= נולד את אליהו הנביא = סוד ישראל = סוד המצות
= סוד אמך

אנחנו, ישראל, המצות. אנו האב, האם, הבן והבת המוליד את עצמו והיולדת את עצמה.

עצמה = 205 = הר = מולדי עמה = נולד עמה

עצמו = 206 = דבר = ראה = נולד עמו = מוליד עמו

המוליד את עצמו = 702 = בן = שבת = בת מכל דור

היולדת את עצמה = 1061 = 62 = בני = הבנה

אנחנו השמים. אנחנו הארץ.

שמים = 950 = נץ = ספרים = ספר האדם
= ספר עמך = ספר דרות

מולידים את = 1101 = 102 = ארץ

אנחנו, ישראל, משה רבנו.

בני ישראל = 603 = בני אמך = משה רבנו = ישראל היולדת את עצמה
= 1602 = 603 = אני מוליד את אמי = אני נולד את אמי
= ישראל היולדת את עצמה = אמך היולדת את עצמה

אנחנו, ישראל, הויה.

הויה = 26 = כל בית ישראל יחד = 1025 = 26

אנו המשיח:

מולידים את עצמנו = 1357 = 358 = משיח

אנחנו, ישראל, הבורא, הנברא והבריאה.

המצות הן קיומנו. המצות הן כל דבר שאנו עושים. לא יכול להיות אחרת כי אנו, ישראל, המצות. אנו לא צריכים לעשות כל מיני חיקויים מוזרים של קיומנו. אנחנו לא צריכים לעשות פרודיות העושות אותנו ללעג בעיני הגויים, אשר אנו בראנו. פשוט עלינו לרחם על הגויים כי הם ילדינו הנולדים בצלמנו ואנו כל ישועתם. עלינו לנהוג באמת וצדק וכך אנו קימים את כל מצות התורה – את כולן, כי המקדש מעולם לא נהרס ולעולם לא ייהרס. העולם יהיה איך שאנו בוראים אותו.הרי כבר כתבנו: ובחרת בחיים.

למחול כל חוב – כספי או מוסרי – בשנת שמטה זאת!

Let’s talk about Demons

Let’s talk about Demons.
Do they exist? You’re damn right they do. But they’re not what you think. The truth may be worse than the myths that prevail which prevent us from confronting demons and putting them to rest because the myths describe their existence sound so inanely, no level-headed person will consider the idea seriously.

So, what are Demons really?

The word Demon is an etymon of the Hebrew word Dimayon, which means both imagination and likeness and resemblance.
Who are the people who most resemble us? Why Our Relatives, of course.
Dam, which we see as the beginning consonants of both Dimayon and Demon means blood in Hebrew.

One of the Hebrew words for Relative is Krovim (literally those close to Us). Krovim is a very close anagram of the word Kavurim, which means those who are buried.

Demons are the Souls of Our Relatives, living and dead, that are buried within us. They are buried in Our Bodies, the activity of which is subconscious for the most part, and they are buried in Our subconscious minds, to which we have little access.
Our Family members, both those who are living now and those who are dead (we’ll get to that later), are actually Us.

Recombinant genes simply means that Our Relatives and Our Ancestors are anagrams of Us, sort of like isotopes of Us. You and Your Family members are the same Chapter in the Book of Life, just slightly scrambled so that you resemble one another, but aren’t exact copies.

When people look into their “past lives”, they are actually looking at their Ancestors. Their Ancestors are themselves, just slightly scrambled and in more crude iteration. The mix provides not only individuality, but also variation on the same themes so that the various lessons in Life that Your Family and You are undertaking can be looked at from different perspectives, thus more comprehensively.

You were lucky enough to inherit the moral merits of Your Ancestors in the form of Your various Talents, Your Intelligence, Your healthy Relationships, Your basic Personality, Your good Looks (which are not only skin deep, but are actually a typographical map of Your History) and all of the other things You like about YourSelf.

You have also inherited their moral demerits. They exist in You in the form of the gnawing Disquietude We all feel (also called hauntings), the Tragedies that befall Us, Your Illnesses, Your Challenges, Your Debts, Your Troubles, Your Pain, Your Confusion, Your Disappointments, Your feelings of Unreality.
Jung was spot on when he said: “When an inner situation is not made conscious, it happens outside as fate.” This is true of all of the good and bad in Your Life that you inherited from Your Ancestors, i.e., earlier versions of You.

Do we have free will? We have varying degrees of free will depending upon how much “fixing” we have to do for Our Ancestors (earlier iterations of OurSelves) and for and with Our current Family members (other version of OurSelves). If We have a lot to fix for Great Uncle Bob or Great Great Grandmother Milly, We will not have maximal free will. We will be free to choose whether We confront the situations we will surely be faced with honestly and courageously or not, but We will not choose which situations with whichWe are confronted.

If Our Ancestors left this world in a state of moral debt (or moral decrepitude), They are “undead”. They are in a dormant state, only dimly conscious (just as We are only dimly conscious of Them), but Their Spirit does not rest. They are constantly nagging You, and Your Relatives, to make things right for them. This is a true haunting. These undead Spirits will present themselves to You in the form of all kinds of unwanted and disturbing Situations and Relationships.

The most disturbing and troublesome of the Demons buried in Our Bodies and in Our Subconscious, but not in a state of rest are the “fallen angels”. That is another way of saying the embryos and feti whose Lives were terminated either because they miscarried spontaneously or because they were intentionally aborted. These Spirits are extremely powerful, much more powerful than the Spirits of adults, and they are most disturbing and the way in which They express Their agitation is extremely anti-social because they never lived to become enculturated. For every miscarried or aborted embryo or fetus, there is also either heartbroken Parents or Parents who decided to abort the fetus intentionally. In either case, they too are not at rest. In the former case, their grief doesn’t allow them to rest. In the second case, their guilt does not allow them to rest. If you’ve got an aborted baby in Your past, i.e., if You were an aborted baby – You’ve got issues and they need to be addressed and brought to Peace. Any are there any among us who does not have aborted Souls in Our past? Not likely. These are most disturbing and irrational and manageable situations in Our Lives.

If a Psychopath is in Your Life, You’ve got undead Ancestors, most likely a completely unenculturated aborted Fetus (or two, or three…) who need Your help to live the Life they missed and are constantly clawing desperately at You from within to help them. You are obliged to do so, because, remember, They are earlier iterations (versions) of You. So long as there is a very disturbed Spirit within You, You will attract Psychopaths who will put you into crisis situations that will force You to either grow fast or get mulched so that the next version of You can replace You and go about the unfinished business of Your past.

It shouldn’t be thought that if we have a good deal of trouble, Woe or Pain in Our Lives that we are defective or in a state of terrible guilt. We simply have to rectify something that went off kilter somewhere along our Soul’s path. Ample opportunity will present itself to do so throughout our Lives. You may be sure that Everyone you see around You has work to do as well. If not, They would not be here.

Our “genetic material” and Our subconscious minds are oceanic – they contain the depths of everything we were and everything we will be.
Most of us should not concern Ourselves with the details of those past lives. To do so is not only maudlin and macabre, it is counterproductive. All of their unfinished business is present in Our Lives in the form of Our Relationships and situations.
It is imperative that we make the best of Our Lives so that we do not continue to live in a half-dead but disquieted twilight state in which we are victim to all sorts of unpleasant and unwanted situations in which we are constantly trying to fix something and pay of moral debts and begin to live fully, creatively and proactively.

Doreen Ellen Bell-Dotan, Tzfat, Israel
DoreenDotan@gmail.com

יום שבת – ענין זכר ונקבה עמוק יותר מאשר מבינים

ב”ה

יום שבת – ענין זכר ונקבה עמוק יותר מאשר מבינים

זכר = 227 = זבחי צדוק = זבחי מיכל המלכה
= עלץ החוזר = 1226 = 227 = ברכה
= קרן החוזר = זבח עצמי = זבח דור = זבח עמי נולד
= יודע זבח אליהו הנביא = כתר האם
= כתר רות = שישי רות = שישי האם
= האדם התורה = את האדם ההרה
= את עמך ההרה

נקבה = 157 = זקנ = אנו המלכה = אנו מיכל
= אנו ילדנו = כל הארץ = 1156 = 157
= ירושלים = עלה אליהו

שבת = 702 = בן = בת מכל דור = יצר בת
= עלץ מוליד את עצמי = עלץ מוליד את עמי נולד
= 1701 = 702 = יודע עלץ מוליד את אליהו הנביא

יום = 616 = התורה = את ההרה = דורות = קשר זוג

יום הששי = 1231 = 232 = יהי אור

יום שבת = 1318 = 319 = א + חירק = בן יום
= ברך התורה = בן דורות = שבת דורות
= בת יום מכל דור = חוה מכל דור = תשוב עמך
= שבות* עמך = שבות דרות = בית אהרן
= יצר חוה = יצר בת יום = הוגה יצר = יצר אחוד

בעברית נכונה כותבים שבות, ולא “סבתות”.

בת יום = 1018 = 19 = חוה = אחוד

את הבת = 808 = את בתה = רחם = ברא אדם = אברהם

את בתי = 813 = הרחם = ברא האדם
= ברא עמך = ברא דרות = בראת עצמי = אתקן את עצמי
= 1812 = 813

גוף אם ובת = 1818 = 819 = הצדיקים = האדם הצוחק
= הצוחק דרות = הדר דרות = אתה צדיק הדר
= אתה צחוק הדר

אב ובן = 711 = אדון = אין = העולם = חגן = חג נולדים
= חג עמך נולד = חג האדם נולד = חג נולד דרות = אשתי

הלימוד הוא: כל אחד ואחת מאתנו קיימים בכל גיל ובכל שלב ובכל מצב של האנושות בו-זמנית.

ודעו גם זאת:

נחת = 458 = בנות = חי מת

אנחנו, כולנו, גם חיים וגם מתים בכל עת. אז אין טעם לפחד מהמות.

יום הזכרון

ב”ה

יום הזכרון

יום = 616 = התורה = דורות = שישו = שושי
= את ההרה

נזכור כי יש כ”ז אותיות באלף-בית, כולל האותיות הסופיות.

כ”ז = 27 = זבחי = היחד = יחדה = אגוד אחד
= תקון שרש אחי = 2025 = 27 = חוה תקון נשמתי
= חוה אור נשמתי = אחי אור נשמתי
= עלץ הויה = 1026 = 27 = קרן הויה = עלץ כל בית ישראל יחד
= קרן כל בית ישראל יחד

ר = 200 = הנני פה = אנחנו פה = צדוק
= מיכל המלכה

זכר = 227 = זבחי צדוק = זבחי מיכל המלכה
= עלץ החוזר = 1226 = 227
= קרן החוזר = זבח עצמי = זבח דור = זבח עמי נולד
= יודע זבח אליהו הנביא

זכרון = 933 = עולם זבחי צדוק = זבחי אהרן

זובח = 23 = אברהם ויצחק = 1022 = 23 = החי = חיה

הראית את אהרן הכהן הגדול זובח? הראית את צדוק הכהן הראש זובח?
הראית את אליהו הכהן זובח? הזכרת?

עדין לא? אין דבר. אוטוטו יום הכפורים בא עלינו לטובה.

פסיכולוגיה הנלמדת ביום הזכרון

ב”ה

פסיכולוגיה הנלמדת ביום הזכרון

ף = 800 = תת = רך = עצמם = נשמתי =
= פנינים = פעמים = שרש

הכרה = 230 = כדור = דרכו = צחוק הויה = צחוק כל בית ישראל יחד
= 1229 = 230=

תת הכרה = 1030 = 31 = א-ל = נעשה אדם
= נשמתי צחוק הויה = נשמתי צחוק כל בית ישראל יחד
= 2029 = 31

אלה = 36 = לאה = תת ההכרה

אלהים = 646 = מדברת = לדורות = האדם תת ההכרה
= 1645 = 646 = עמך תת ההכרה = תת ההכרה עמקת
= עמק הנשמה תה ההכרה

ישראל = 541 = אמך = שרה לאה = שרה תת ההכרה

כתוב: וְלֹא-יָדַע, כִּי-רְפָאִים שָׁם; בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ.
– משלי ט:י”ח

רפא = 281 = תקן לכל = תקן ועד = 1280 = 281 = אנכי צדוק

רפאים = 891 = פרי אם = רפא עמך = רפא האדם = רפא דרות
= עמק הנשמה תקן ועד

בעמקי = 222 = כבר = ברכ = רזיה

כתוב: וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה, עַל-נְהַר-כְּבָר; נִפְתְּחוּ, הַשָּׁמַיִם, וָאֶרְאֶה, מַרְאוֹת אֱלֹהִים. – יחזקאל הנביא א:א

קבר = 302 = שב* = קרב = בקר = עוד בעמקי

*המילים סבא וסבתא הן בלשון הארמית. בעברית המילים הן:
שׂב, שׂבה, שׂבים ו-שׂבות (= תשׁוב).
כמו כן: המילה “יחס” כתובה יחש בתנ”ך. וכך האיות הנכון. עלינו לדעת זאת כדי לגלות אמת אודות משיח = מיחש.

קבור = 308 = קרוב = שוב = שבו

משיח = כל קרוב = כל קבור = 358 = השמחה

עפר = 350 = פרע = ספרי = ספיר = שמי

אבותינו ואמהותינו = 999 = אבותינו שיר דוד
= אבגדהוזחט + יכלמנסעפצ + קרשת + ךםןףץ = 4995 = 999

ולד = 40 = גואל = אבותיכם = 1039 = 40 = כתר אבות

אברהם = 808 = ברא אדם = רחם = דרש בקבר = מנחתו בקבר
= נחמתו בקבר = מת בקברו כל השמות בספר בראשית
= 2806 = 808 = העלץ בקרב לבבות כל השמות בספר בראשית
= 3805 = 808 = העלץ בקרב לבבות הנשמות בספר בראשית

כל אבותינו ואמהותינו הטמונים בעפר וכל מעשיהם קבורים בתת ההכרה שלנו. הגופים שלהם צפונים בגופינו. זכרון מעשיהם, לטוב ולרע, קבורים בתת ההכרה שלנו. אנו, שנולדנו בזכותם, הגואלים שלהם. עלינו לתקן את חטאיהם שהם לא הספיקו לתקן במשך החלדים שלהם.

אין שום צורך ללכת לבית קברות כדי להתאחד עם צדיקים. הרי הם הגוף שלנו.

הגוף = 814 = צדיקים

ככתוב: הַיֹּשְׁבִים, בַּקְּבָרִים, וּבַנְּצוּרִים, יָלִינוּ; הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר, ופרק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.
הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ, אַל-תִּגַּשׁ-בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ; אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּי, אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל-הַיּוֹם. – ישעיהו הנביא ס”ה: ד-ה

בתוך הגוף שלנו, נמצא הגן.

הגוף = 814 = צדיקים = צוחקים = פלא גן = עולה גן

קברות = 708 = חן = הגן = שבות = תשוב

השׂבים שלנו הם בתוכנו. שבותנו אליהם להתאחד אתם מכל הדורית, לתת להם מנוחה ונחת ולסלוח להם על חטאיהם שאנו עדין נושאים ועלינו לתקן עבורם, היא העמקה אל תת ההכרה שלנו. שם הם קבורים.

ואין לפחד משדים ולדבר כל העת על שדים.

כבר ראינו למעלה:

ישראל = 541 = אמך = שרה לאה = שרה תת ההכרה

עתה נוסיף את חילוף זה לשם ישראל:

ישראל = 541 = אני לילית

כמו כן:

לבבות = 440 = מת = תהלה = נפשי = כל ממשי

שד = 304 = בקבר = בקרב

שדים = 914 = שם דוד

על הדורש את דוד המלך לרדת לתת המודע שלו ולעשות שלום עם אבותיו ואמהותיו ולקבל אותם כפי שהם – יהודים לא מושלמים, שגם חטאו בחייהם, בלי אשליות שהם היו צדיקים גמורים – לסלוח להם, לאהוב אותם ולקבל את אהבתם. בתת המודע שלנו אנו מוציאים את ישועתנו ושם אנו נאספים אל אבותינו ואמהותינו. לכן עלינו למחול ולסלוח. אין זמן יותר מוצלח לעשות זאת משנת שמטה.

מודע = 120 = מועד = עומד = עמי = אליהו הנביא

תת מודע = 920 = אהרן דוד = כ”ץ = האחרון = אלינו הנביא נשמתי
= עמי נשמתי = שרש עמי

הסולח לאבותיו ולאמהותיו שהורישו לו את האחריות לתקן את העבר שלהם מוצא נחת ומעניק נחת.

נחת = 458 = בנות = חי מת = חי לבבות

הוא ימות בתורה עוד כאשר הוא חי ויזכה לחיות לנצח נצחים יחד עם אבותיו ואמהותיו. זה הפרוש האמתי של נאסף אל עמיו.

חי לנצחים = 806 = ציון

חי עולמים = 774 = עדן = למדן = בת שבע = יד ימין
= עצרת דוד = עצם דוד = עם דוד נולד = יודע עם דוד
= יודע דוד לפניך

חיים לנצחים = 1416 = 417 = זית = אותי = הבית

Why Is Forgiveness So Important?

Why is Forgiveness so Important?

When we truly forgive, I mean really forgive, not begrudgingly forgive, but really and sincerely Forgive – we see what happened to us from a higher perspective. It’s called “reframing”, but it is actually rewriting the events in our past.
And rewriting the events of our Lives is rewriting our Lives – actually, not metaphorically. Rewriting an event from a higher, more liberal perspective changes our Life story – which is an organic, living Being that is “fractally” mirrored in all Living Beings and all Life stories.
When we rewrite the events that happened to us from a higher perspective of forgiveness and understanding (in Hebrew word to understand [LeHavin] is also the root to bear offspring), we heal a Life story that had a defect and make it whole and well. In Hebrew to Create and to make well are the same root – B-R-A. To understand an event higher is to take what was a miscarried idea that came into existence, make it well and, in so doing, recreate it on a higher level.
All of the painful events in our lives are living beings that were viable enough to come into existence, but are not healthy enough to sustain Life and support the entire ecosystem. So, they languished and they festered and some died.
Those who ruminate gloomily on the past without forgiving are, quite literally, mourning miscarriages and picking in festering wounds. They return forlornly to graveyards. While this is understandable for the grief-stricken, it would be much better if they knew that they have the power to bring those miscarriages back to life, whole and healthy, and give them a renewed Spirit.
Forgiveness is Resurrection and all of the mystical-sounding stories about miraculous healing are naught but Forgiveness.

שבירת השתיקה: אמת התורה

ב”ה

שבירת השתיקה: אמת התורה

החילופים שאראה לכם תכף, בע”ה, נחשבים לתורה שבסוד הסודות. הגעתי אליהם, בסיעתא דשמיא, אחרי שנים של עמל ולילות ללא שינה. כאשר מצאתי אותם חשבתי: דברים אלה אינם אמורים להיות “תורה שבסוד”, נחלתם של קומץ למדנים בכל דור – אלא אלף-בית של תלמוד תורה. דברים אלה אינם אמורים להיות תכליתו של תלמוד תורה, אלא ראשיתו.

הצטערתי להבין כי רוב הרבנים אינם יודעים דברים אלה – הלא הם נגלים לכל העמל בתורה באמת ומתפלל לדעת את התורה בכל לבבו.

רוב הרבנים שקועים כיום בעסקיהם וסומכים על ל”ו הצדיקים שיתקנו את דברי הדור ומעשיו. גרוע מכך, מי שגילו את האמת חוששים לפרסם זאת כדי “לא לזעזע את הסירה” ולהרגיז את הממסד הרבני. האם יש דבר פחות מתקבל על הדעת? איך זה יכול להיות: אותם ה”צדיקים”, עליהם כל הדור סומכים להושיע אותם, פוחדים לגלות את הדברים הידועים להם מחשש רוגזם של רבנים בעלי כח, עמדה חברתית והשפעה כספית ופוליטית? לא זאת הדרך! על כל יהודי ויהודיה לדעת דברים אלה. הדברים האמורים להיות נחלתם של כל יהודי ויהודיה, נחשבים “תורה שבסוד” – אך לא מפני שה’ יתברך לא רוצה לגלות אותם לכולנו, אלא כי זה האינטרס של רבנים כוחניים שלא נכיר אותם!

אותם רבנים אומרים לתלמידיהם כי “תורה שבסוד” נועדה אך ורק לגדולי הדור, כי מידותיה בלתי אפשריות לפשוטי עם והיא נחלתם של אנשי סגולה. שטויות! תלמוד תורה ברוח נכונה עושה מכל יהודי ‘גדול’, הראוי ללמוד את עמקי התורה. אל דאגה: לא נצטרך להבין יותר ממה שאנו מוכנים לשאת. הרשו נא לה’ יתברך להחליט כמה את/ה מוכן/ה ללמוד ולקבל. ה’ קובע את קצב הלימודים ועצמתם הכי טוב – בדיוק כפי שהוא קבע את קצב ועצמת גידול הגוף שלך. האם נשאל רב כמה מהר עלינו לגדול ולהתבגר? גם קצב גידול התפתחות נשמותינו נתון בידי הקדוש ברוך הוא, ולא בידי הרבנים; ה’ אינו זקוק לרבנים שיחליטו תחתיו.

דע! המבקש להקטין את ערכך ולקבוע את תחום יכולתך, המנסה להפחיד אותך שלא תעיז/י לערער על דבריו ולהפעיל את שיקול דעתך, הנו רשע צמא-כח האוהב לרמוס את רוחך כדי לגבור עליך. חד וחלק.

לא יתכן מצב כזה. הוא מעוות את כל הבריאה.

איני אומרת לפרוק עול! אני אומרת: נקבל על עצמנו את עול ה’ יתברך, את עול התורה האמתית – במקום זה המאולתר והמסולף הנלמד ברוב הישיבות. לא אמרתי לאיש לפרוק את עול המצות. לא נוכל לפרוק את עול המצות, כי הרי:
ישראל = 541 = המצות

בע”ה ית’, אני שוברת את קוד השתיקה.

אנחנו, ישראל, המצוות החיות ממש. אני סומכת על הטוב שה’ גנז וטמן בנו כדי להובילנו לרצות בטוב, לדרוש את הטוב ולעשות את הטוב.
הרבנים ערערו שיטתית את כל הבטחון העצמי שלנו.

בזדון הם בלבלו בין העצמאי/ת הסומך/ת על הקדוש ברוך הוא לבין השבתאי/ת או האפיקורס/ית, ח”ו. יהודי או יהודיה המתפלל/ת לה’ יתברך בבטחון מלא וביראת שמים אמתית כי ה’ יאיר לו/ה את הדרך, לא יכול/ה להיות אפיקורוס/ית או שבתאי/ת! אין כל כפירה בהסתמכות על ה’ יתברך בלי להיות רופסים התלויים באופן מוחלט בדעת הרבנים ובידיעה כי אנו יכולים להיות דבקים בה’ ממש. זהו רצונו של ה’.

כמו כן, אם דבר תורה צורם לך באוזן, בלב ובנשמה; אם הקול הדק הפנימי אומר לך כי הדבר איננו מלא שמחה ואהבה באמת – אל תקבל/י אותו כפי שהוא מנוסח. תתפלל/י לה’ יתברך לגלות לך את האמת אודות אותו דבר תורה.

הנה ראשית האמת שתוביל אותנו הלאה בדרך הנכונה:

אני = 61 = הנאה = זה גלוי = אנו כל בית ישראל
= 1060 = 61 = עלץ עולם שמחה = קרן עולם שמחה
= 2059 =61 = גנזתי לך עולם שמחה

משיח = 358 = השמחה = ספר חי = הרנה לכל חי
= גן ילדים = 1357 = 358 = ויתרפאו ילדים =
= ילדים אוצרות = את ספר התורה

המשיח = 363 = פרוש נכון = 1362 = 363
= המקראות האדם = המקראות דרות = המקראות עמך
= אתה ספר התורה

ישראל = 541 = אמך = המצות

ספר תורה = 951 = עתק של אמי

הויה = 26 = כל בית ישראל יחד = 1025 = 26

גואל = מ = יהודיה = היהודי = אבותיכם
= 1039 = 40 = כתר אבותי

הגואל = מה

על כל יהודי ויהודיה לדעת:
אי אפשר לאמר את המילה אני בלי לאמר:
אנו כל בית ישראל. אנחנו אחד – וזאת הנאה.
אנו כל בית ישראל יחד הויה. הויה שמנו!
מה אנחנו = אנחנו הגואל! לעולם אל תפחית את הערך של יהודי/ה, ובכלל זה את ערכך-עצמך!
כל יהודי ויהודיה – הגואל!
כל יהודי ויהודיה – המשיח! על כל יהודי ויהודיה לדעת זאת ולקבל על עצמו/ה את כל האחריות הכרוכה באמת זאת.
ישראל = המצות
אנו המצות החיות!
אנו ספרי תורה חיים ממש.

מכאן אנו, כל בית ישראל יחד, בע”ה, יכולים להתחיל ללמוד תורה לשמה וברוח הנכונה, עם הפרושים הנכונים ובכוונות הנכונות.

מחילת חובות היא תחיית המתים ממש ואין אחרת

ב”ה

מחילת חובות היא תחיית המתים ממש ואין אחרת

רבנים כוחניים במשך הדורות עשו מיסטיפיקציה של הענינים הכי מרכזים וחשובים בתורה כדי שלא נעריך באופן נכון את משמעות מעשינו בעולם זה (שהוא העולם הבא – הבא באופן תמידי).

הלווה כסף, מרוב פחד וחוסר בטחון, מוכר את עצמו לעבד, חושף את עצמו לסכנות ההוצאה לפועל וקובר את עצמו חיים בחובו.

המוחל על חובו של הלווה הוא גואלו ממש. הוא מחזיר לו את חירותו, מציל אותו מהעוני הנמשל למוות ומוציא אותו מקבר החוב בו היה קבור.
דרך אגב, המוחל חוב גם נמחלים לו חובותיו המוסריים – חובות שאולי הוא גורר במשך גלגולים רבים.

איך בן אדם שנמחל לו חוב מרגיש? הוא מרגיש מחיה!

מחיה זאת היא המובן האמתי של תחיית המתים ואין תחיית המתים אחרת. שלא יבלבלו לכם ת’מח עם כל מיני אמונות טפילות.

המבקשים לקבור את רעייותיהם בקבר של חוב – דהיינו, אלה המציעים “הלוואות בתנאים קלים” – במיוחד אלה העושים זאת לקראת שנת השמיטה, ירצו את עונשם בפועל. אין עונשין בתנאי למבקש לקבור את אחיו. אסור לרחם על רשע כזה.

כמו כן, מי שלא מזהיר את בן אדם כי לפניו בור ולא קורא לא לעצור פן יפול אל תוכו – גם הוא אשם.

הואילו לתאר לעצמכם שמחה מוצקה כיהלום ויציבה כפלדה

הואילו לתאר לעצמכם שמחה מוצקה כיהלום ויציבה כפלדה

כמו יהודים שוחרי-טוב רבים המעמיקים בצפונות המסורת שלנו, לימדו אותי את דרכי הישועה–הגאולה–המזור–והנחמה. רגשית, זה נתפס כמוטעה: מוטעה מיסודו, מוטעה כבלתי סביר. יש להניח קיום של צרה לצורך ‘ישועה’; קיום של נפילה לצורך ‘גאולה’; קיום של חולי לצורך ‘מזור’; קיום של אי-נחת לצורך ‘נחמה’.
לא, לא ולא.

ידוע לי כי שמחה היא הדרך; אך על השמחה להיות כוללת, לא רק סוף העניין. בעיית השמחה, בגילוייה כמו בסיפורי זולתנו, כיום ובזכרוננו ההיסטורי המשותף, היא: השמחה היא רוחנית. היא בת חלוף. היא שברירית. נחוצה פעולה עילאית-קיצונית של רצון כדי להשכין שמחה בלב ואז – למרות מאמצינו הכבירים – היא מתפוגגת חיש, בקלות רבה מדי.

אנו מעלים על נס את שמחתם הטבעית והמיידית של תינוקות וילדים, מתעלמים מן המהירות בה הופכים גילויי השמחה להתקפים ממושכים של אומללות ובכי, ליללות עוקרות-לב וקורעות-אוזן של שלום שהופר.
בפגישת שני דברים רופפים כמו שמחה ובלון מובטחת התוצאה המאכזבת. גיל-בן-רגע מוחלף במבול של דמעות.

המנהלים את מערכות חיינו יוצאים מהנחת הסבל כי הסבל הוא עמיד. על קיום הסבל תוכל לסמוך. אפשר לבסס עסק על סבל. לעומת זאת, אי אפשר ‘להריץ’ בבורסה את מניות השמחה, כי היא כל כך בלתי יציבה. לא נוכל להגדירה כמצרך נפוץ. לא נוכל להגדירה כמשאב-טבע.

ובכך, בדיוק, שורש הבעיה.

אנו זקוקים לשמחה מוצקה כיהלום, יציבה כפלדה, אמינה כזהב. רק אז נוכל לבנות בה ולהתבסס עליה. משהו אמין מבחינת עולם העסקים, עליו נוכל לקיים את תרבותנו. על השמחה להיות משמעותית וסחירה, בת-סמך ומרשימה.
עלינו ליצור שמחה ממשית ואמיתית במלוא הרצינות. עלינו להתקדם אל מעבר לשותפויות המזון האורגאני – אף כי זה תנאי הכרחי להמשך, מקור השראה ודוגמה לכלל האנושות הבנוי על שמחה. עלינו להיות מסוגלים לבנות לוטפי-שחק נרחבים, מרשימים בייחודם, של שמחה. עד כדי כך ממשית חייבת השמחה להיות. עלינו לנסוע בכבישי-שמחה, להתנהל במדיניות של שמחה. מערכת הצדק תנוהל בהומור חכם ותתבסס על ספר חוקים של הומור חכם. עלינו לשווק שמחה, להפקיד אותה בבנק ולגבות עליה ריבית מצטברת.

ההבטחה המשיחית לא תוכל להיות גאולה מהשפלתנו, תשועה משברוננו או נחמה מצרותינו ואבלנו; גם לא שבירת כבלינו. כל אלה באו כי חיינו בעולם בו השמחה היתה כל כך נדירה ושברירית. אנו זקוקים לשמחה מוצקה ומעשית כתשתית לעולמנו. על גורם השמחה להיות סחורה יומיומית כמו הברזל ממנו חושלו הכבלים. שמחה חומרית תבוא במקום סבל חומרי. המורשת שננחיל לילדינו צריכה להיות שמחתנו, ועליה בכוחם להמשיך הלאה. לא נוכל לחיות בעולם בו שמחה היא רוחנית ושברירית, בעוד הסבל הוא ממשי וקבוע, ואין בכך צורך. נחוצה לנו שמחה ממשית.
כשנגלה לי חזון זה ידעתי כי כל נפש טובה תסכים אתי. ידעתי כי אם תכונס עצרת היקום הכללית בקריאה לברוא שמחה ממשית, יציבה, משמעותית, בת-סמך, יסודית וסחירה – היו אומרים “אמן!” כאיש אחד.

Tag Cloud